מורים יקרים!
שבנו אתמול ממסע אל עברו האפל של העם היהודי, אך יותר מכל במסע זה גילנו כוחות אדירים ומרתקים בקרב תלמידינו
שיחות רבות ומרתקות זכינו לקיים עימם בהם נוכחנו לאיכותם הרבה, לחוכמתם, לתבונתם ואפילו לשנינותם, כי גם ואפילו הכרחי
לשמור על שמחת חיים במקום נורא שכזה.
וכפי שאמר תלמיד באחת השיחות הקבוצתיות שבעצם המסע הזה הוא מסע אל עצמי, מסע של התמודדות אישית עם הקשיים האישיים של כל אחד ואחד ונוכחנו בזה ברגע מאוד עוצמתי לאחר הר האפר במיידנאק עת ביקרנו בקברו של רבי אלימלך מליז'נסק בו מצאו תלמידינו את רגע הפורקן האישי ודמעות רבות זלגו מעיניהם, רגע של התעלות רוחנית והודי-ה לקב"ה על שזכינו בזה הרגע...
במסע זה, הבינו התלמידים מהי חירות אמיתית כאשר נחשפו לכל מאמצי האבטחה סביבם או אז חשו שרק אבל רק בישראל בטוח ליהודי לחיות וקיומה של מדינת ישראל אינו ברור מאליו ומתוך כך עלתה המחשבה מהי תרומתי למדינה?
זכינו לקרוא את מכתבה של שרה פרץ לאחר בורות הירי ביער לופוחובה, מה שהעניק לסיפור הקולקטיבי של העם היהודי גם נופך אישי...
ראינו את תפארתן של קהילות יהודיות רבות בבתי הכנסת המעטים שנותרו על תילם ואת דעיכתן האכזרית... מבלי להבין איך יצר האדם כל כך רע מנעוריו נוכח בתי המגורים הסמוכים כל כך למחנות ההשמדה.
וכאמור יותר מכל זכינו אופיר ואני לחוות מסע חינוכי מרתק ולגלות את עוצמתם, איכותם וחוכמתם של תלמידינו, יש לנו המון במה ובמי להתגאות!!!!!!!!
שיהיה חג חירות שמח
מיכל פלג – מנהלת חט"ב
דף הבית
